top of page
חיפוש

החוש הנחבא מעצב רווחה פיזית ורווחה נפשית



שב.י בנינוחות, עצמ.י עיניים ונסה.י להרגיש את לבך הפועם. האם תוכל.י בלי להזיז ידייך לשים לב לדופק, לספור את הקצב שלו, או שזו משימה בלתי אפשרית עבורך? בדיקה פשוטה זו היא רק דרך אחת להעריך את ה"חוש הנחבא" (interoception). חוש זה משקף את האופן בו המוח תופס את מצב גופך בכל רגע ורגע, באמצעות הקולטנים המנטרים את האיברים הפנימיים.

מה שהמוח קולט באמצעות החושים "הפונים כלפי חוץ" כמו ראייה, שמיעה, טעם, מגע וריח, הרבה יותר מוכר לנו. הקליטה של החושים מבפנים מוכרת פחות, אך ההשלכות שלה על רווחתנו, עצומות. מידת הרגישות שלנו לאותות פנימיים עשויה להשפיע על יכולתנו לווסת את הרגשות שלנו, ובהמשך להביא לבעיות בריאות הנפש כמו חרדה ו/או דיכאון.

מספר הגדרות:

הניטור הפנימי כולל את כל האותות מהאיברים הפנימיים, כמו מערכת הלב וכלי הדם, הריאות, המעיים, שלפוחית ​​השתן והכליות. "יש דיאלוג תקשורתי מתמיד בין המוח לבין הקרביים", אומר צקיריס (Tsakiris), חוקר מוח מוביל העוסק בהשפעת החוש הנחבא.

חלק גדול מעיבוד האותות הללו מתרחש באופן לא מודע. למשל אנחנו איננו מודעים למשוב האוטומטי בין המוח לבין הגוף המווסת את רמת לחץ הדם או מייצב את רמות הסוכר בדם. המהלך האבולוציוני הביא לכך שתחושות כמו התכווצות שרירים, בטן רגיזה או פעימות לב מוגברות, תהפוכנה לזמינות למוח המודע. לדרכי הקריאה והפרשנות של התחושות הללו תהיינה השלכות חשובות על רווחתנו. מידת הזמינות של האותות למוח המודע תאפשר וויסות מחדש של התחושות הללו.

רעיון זה נובע מעבודתו החלוצית של אנטוניו דמאסיו (Prof. Antonio Damasio), פרופ' לפסיכולוגיה, פילוסופיה ונוירולוגיה, החוקר את הקשר מוח-תודעה, ואת תפקידן המרכזי של הרגשות בהבנה חברתית ובקבלת החלטות. דמאסיו הציע שאירועים מרגשים ישפיעו, בתחילה על שינויים בגוף ללא מודעות, שינויים המכונים: "סמנים סומטיים". כאשר נראה כלב זועם, למשל, השרירים שלנו ימתחו, והלב יפעם בקצב מהיר. תגובה פיזיולוגית זו מתרחשת עוד לפני שנהיה מודעים לרגש שהתעורר בנו. רק כאשר המוח מזהה את השינוי במצבו הפנימי של הגוף, באמצעות ניטור, נחווה את ההרגשה ונפעל. אם ה'שיח' הזה בין המוח לבין הגוף לא היה קיים, גם תחושות של אושר, עצב או התרגשות לא היו קיימות.

ה"חוש הנחבא" (interoception) הוא חלק באינטואיציה שלנו, כאשר משהו מרגיש לנו "נכון" או "לא נכון", ואין לנו הסבר לכך.

אם נלמד להיות מיומנים יותר בזיהוי האותות מתוך הגוף שלנו, נוכל גם ליצור פרשנויות רגישות יותר, במנעד רחב יותר, לגבי מצב. כתוצאה מכך הבחירות שלנו לפעולה או להתנהגות תהיינה נכונות יותר עבורנו.

תרגולי צ'י גונג, המתרחשים בקצב איטי, המסונכרן עם נשימות ועם קצב הלב, בתשומת לב פנימה והחוצה, יכולים לתרגל את הגברת הרגישות שלנו להיות מודעים לאותות אלה.

שב.י בנינוחות, עצמ.י עיניים ונסה.י להרגיש את לבך הפועם. האם תוכל.י בלי להזיז ידייך לשים לב לדופק, לספור את הקצב שלו, או שזו משימה בלתי אפשרית עבורך? בדיקה פשוטה זו היא רק דרך אחת להעריך את ה"חוש הנחבא" (interoception). חוש זה משקף את האופן בו המוח תופס את מצב גופך בכל רגע ורגע, באמצעות הקולטנים המנטרים את האיברים הפנימיים.

מה שהמוח קולט באמצעות החושים "הפונים כלפי חוץ" כמו ראייה, שמיעה, טעם, מגע וריח, הרבה יותר מוכר לנו. הקליטה של החושים מבפנים מוכרת פחות, אך ההשלכות שלה על רווחתנו, עצומות. מידת הרגישות שלנו לאותות פנימיים עשויה להשפיע על יכולתנו לווסת את הרגשות שלנו, ובהמשך להביא לבעיות בריאות הנפש כמו חרדה ו/או דיכאון.

מספר הגדרות:

הניטור הפנימי כולל את כל האותות מהאיברים הפנימיים, כמו מערכת הלב וכלי הדם, הריאות, המעיים, שלפוחית ​​השתן והכליות. "יש דיאלוג תקשורתי מתמיד בין המוח לבין הקרביים", אומר צקיריס (Tsakiris), חוקר מוח מוביל העוסק בהשפעת החוש הנחבא.

חלק גדול מעיבוד האותות הללו מתרחש באופן לא מודע. למשל אנחנו איננו מודעים למשוב האוטומטי בין המוח לבין הגוף המווסת את רמת לחץ הדם או מייצב את רמות הסוכר בדם. המהלך האבולוציוני הביא לכך שתחושות כמו התכווצות שרירים, בטן רגיזה או פעימות לב מוגברות, תהפוכנה לזמינות למוח המודע. לדרכי הקריאה והפרשנות של התחושות הללו תהיינה השלכות חשובות על רווחתנו. מידת הזמינות של האותות למוח המודע תאפשר וויסות מחדש של התחושות הללו.

רעיון זה נובע מעבודתו החלוצית של אנטוניו דמאסיו (Prof. Antonio Damasio), פרופ' לפסיכולוגיה, פילוסופיה ונוירולוגיה, החוקר את הקשר מוח-תודעה, ואת תפקידן המרכזי של הרגשות בהבנה חברתית ובקבלת החלטות. דמאסיו הציע שאירועים מרגשים ישפיעו, בתחילה על שינויים בגוף ללא מודעות, שינויים המכונים: "סמנים סומטיים". כאשר נראה כלב זועם, למשל, השרירים שלנו ימתחו, והלב יפעם בקצב מהיר. תגובה פיזיולוגית זו מתרחשת עוד לפני שנהיה מודעים לרגש שהתעורר בנו. רק כאשר המוח מזהה את השינוי במצבו הפנימי של הגוף, באמצעות ניטור, נחווה את ההרגשה ונפעל. אם ה'שיח' הזה בין המוח לבין הגוף לא היה קיים, גם תחושות של אושר, עצב או התרגשות לא היו קיימות.

ה"חוש הנחבא" (interoception) הוא חלק באינטואיציה שלנו, כאשר משהו מרגיש לנו "נכון" או "לא נכון", ואין לנו הסבר לכך.

אם נלמד להיות מיומנים יותר בזיהוי האותות מתוך הגוף שלנו, נוכל גם ליצור פרשנויות רגישות יותר, במנעד רחב יותר, לגבי מצב. כתוצאה מכך הבחירות שלנו לפעולה או להתנהגות תהיינה נכונות יותר עבורנו.

תרגולי צ'י גונג, המתרחשים בקצב איטי, המסונכרן עם נשימות ועם קצב הלב, בתשומת לב פנימה והחוצה, יכולים לתרגל את הגברת הרגישות שלנו להיות מודעים לאותות אלה.


6 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page