...אחרי 34 שנים במערכת החינוך, עם תואר שלישי והתמחות בתחום של מחקר והערכה, נחשפתי במחצית 2011 לתרגול צ'י גונג, ונשביתי. משעת התרגול הראשונה בהדרכת גיל רבינוביץ', בבי"ס מזרח מערב, חשתי כי התנועה זורמת בגופי.
ניסיתי לשאול את עצמי למה? איך זה קורה? כאז כך גם עתה, אין לי תשובה בהירה ומדויקת. אולי האסתטיקה שבתנועה, אולי החוויה הגופנית, שהתעוררה בי בעקבות פעילויות שעשיתי בעבר, כמו ריקודי-עם או התעמלות, ואולי באמת זה היה הצ'י???
אין ספק שאז, בשנת 2011, לא היה לי מושג מה זה צ'י או מה זה צ'י גונג. החוויה הייתה לגמרי ראשונית, גופנית.
כך או כך. זה פעל עלי כקסם, כבר מהמפגש הראשון.
לאחר זמן מה, בגלל ה"התאהבות" שלי, והתחושה של 'רעב' ליותר, הציע לי גיל לפנות לאבי מוריה, מומחה ובעל ניסיון רב בתחום, ולהשתתף בקורס מדריכים שהוא מקיים. כך, ברמה האישית, כבר אז הכל התחבר: מיומנויות ההדרכה שלי, אותן תרגלתי במשך עשרות שנים במערכת החינוך, וההכשרה הספציפית, שקיבלתי מאבי מוריה, להדרכה של תרגול הצ'י גונג. מאז ועד היום אני ממשיכה ולומדת, מתנסה ומרחיבה דעת.
ההעמקה וההרחבה בתחום זה לימדה אותי שתרגול הצ'י גונג משפיע על א.נשים באופן מגוון, אך בכל מקרה זה קורה, אם ברמת התחושות ואם ברמת התודעה, אצל כולן/ם. צעירים, מבוגרים, מתקשים בתנועה פיסית, מי יותר, מי פחות, בעלי השכלה גבוהה, מי יותר, מי פחות, גברים, נשים, מטפלים, מטופלים, כולם.
היה זה פלא בעיני.
באופן טבעי, חלקתי את חוויותיי ושאלותיי עם אילן, שותפי לחיים, שהוא גם פסיכולוג קליני מטפל ומדריך.
מספר שנים לפני כן, במחצית שנות ה 90 של המאה הקודמת, התקנו את מקום מושבנו ללונדון-אנגליה, שם אילן עשה את התואר השלישי שלו כשותף לצוות המחקר של פרופ' פיטר פונגי. פיטר הינו דמות מפתח בפיתוח המודל של מנטליזציה. באמצעות המודל ניתן להסביר קשיים ביכולתו של אדם להתבונן במצבים פנימיים אצל עצמו ואצל זולתו, ולטפל בהם. באמצעות הטיפול ניתן לסייע במקרים בהם קיים שיבוש בחוויית העצמי ו/או בהבנת האחר, וכך להפחית את הפוטנציאל לקונפליקטים בינאישיים.
אילן, בעל ניסיון רב שנים בטיפול בגישת המנטליזציה, החל אף הוא לתרגל איתי, התמסטל, הסתקרן ונישבה.
וכך, בעודנו מטיילים על שפת הים הסמוך לביתנו, במהלך ארוחות משותפות, או לעת ערב, מצאנו את עצמנו מתלבטים רבות בשאלה איך ולמה הקסם הזה עובד. ניהלנו אינספור שיחות. לשיחות אלה התווסף נדבך חדש, ופחות מוכר לנו עד אז. התוודענו לממשק שבין פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, טיפול נפשי, מדעי המוח וצ'י גונג.
תפישות גופנפש שמקורן במזרח, לפני אלפי שנים, התבהרו לנו לנוכח תפישות גופנפש עכשוויות במערב. עבודתנו המשותפת הנביטה עקרונות, שעברו כחוט השני בין טיפול בגישת המנטליזציה לבין תרגול צ'י גונג:
-
אמון אפיסטמי
-
שיקוף, מסומנות ללא פרשנות, חיקוי
-
תנועה גופנית והשקטת העצמי הסיפורי/נרטיבי
-
התבוננות רפלקטיבית פנימה, החוצה וביציבה במרחב
-
התבוננות רפלקטיבית בפער שבין הפנטזיה של חווית העצמי (תפישת וירטואלית של הגוף שלנו) לבין המציאות של חווית העצמי
-
תיקונים עדינים שלא כרוכים במאמץ, אלא בקשב לפער
-
התבוננות בהשתנות שהופכת את חווית העצמי מסונכרנת ושלמה